קישורים על שיר השירים ז:ח

זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכולות כי הנה כתיב בשוקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי והכוונה להורות לבות בני אדם לדבק תמיד פנימיות מחשבתו לרוממות אלהותו יתברך ואפילו כשיצא האדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב מענין צורכי גשמיותו המוכרח בהם לקיום גופו עכ"ז אל יפרד את עצמו מחמת זה מהבורא ב"ה כאשר כבר קדם לנו הדבור מזה שהכל בחכמה עשה הקב"ה וממילא יש רמיזא דחכמתא בכל דבר בעולם וזאת תורת האדם ליקח לעצמו רמיזא דחכמתא אפי' ממשאו ומתנו עם הבריות וזהו שרומז הכתוב בשוקים וברחובות גם שם אבקשה א"ת שאהבה נפשי כלומר לא שמתי מגמתי בעבור האוכל גשמי לבד מצורכי הגשמיות כ"א כל עצמי אבקשה כללות האלף בית המה אותיות התורה שנתפשטי מרום המעלות ונתלבשו בכללות המדריגות כולם וזהו אבקשה א"ת דייקא שאהבה נפשי להעלותם ולהגביהם לשורשם ומרום שבתם ובזה תולה עיקר בנין קומת השכינה וקישוט תכשיטיה ובעשות ככה. תועלתו גדולה עד עת בא דברי להוציא דבור לפני אלהים אין לו שום מ"ז לבלבל מחשבתו בתערובות מחשבות חוץ כי מאין נמשכים מ"ז הכל על שלא ידע להזהר ולשמור פיו ולשונו בעוסקו בחיצונים לאפוקי אם גם בהולכו בשוקים וברחובות לבו דבק באל ומששרו בהתקשרות ודביקות נמצא אפי' כשתבא לו באמצע תפלתו אותן המחשבות שפעל ועשה עמהם בעבודתו בחוץ לבו בטח שגם שם מעשהו בחכמה ודעת ואדרבא מאלו האותיות עושה עתה צירופים קדושים לערך הכרתו ועוצם השגתו לוקט אותן האותיות נעשות מהם צרופי שמות וכנויים לדעת איך להמשיך על עצמו אדנותו יתברך ועיין למעלה ביאור הכתוב בטנך ערימת חטים מוסב על השכינה הנקרא בט"ן התפשטות אותיותיה שוכנים בכללות המדרגות והמה אותיות מפוזרים ואיש הנלבב לוקט אותם לעשות מהם צרופים בשירות ותשבחות כמבואר למעלה ולכוון הנ"ל נקרא תלמידי חכמים בנאים ע"ש שעוסקים בבניינם של עולם היא השכינה הנקרא עולם מלישנא דעלימא ומהות הבנין תולה בצרופים של תורה ותפלה מאלו האותיות המעלים ומגביהים ממדריגות התחתונים ומשיגין גם שם התפשטות אלהות ואח"כ מכניס ובונה מבפנים בגשתו אל עבודת הקודש פנימה ומחשבות זרות הבאים לו בתוך התפלה מהפך צרוף הראשון ועושה צרוף טוב כנזכר כמה פעמים ומעתה תבין זאת קומתך דמתה לתמר כי שמעתי מהמגיד זלה"ה שאמר מחשבה זרה נקרא תמ"ר צרוף ת"ם מ"ר כלומר טרם מתבונן המשכיל על פנימיות המלובש במחשבה זרה הצרוף הוא מ"ר ואחרי התבוננו בדעת שכלו לדעת ולהשכיל מהותם ואיכותם מקום מוצאה כי לכולם יש להם מקום מוצא באותיות התורה מהפך מצרוף מ"ר לצרוף ת"ם ולכן נאמר כשראה יהודה לתמר ויחשבה לזונה כלומר הגם שעתה הצרוף הוא מ"ר עכ"ז אחר שמתבונן במעוז שכלו לדעת מאין נמשכה ומעלה אותה לשרשה נעשה צרוף ת"ם וזהו ויחשבה לזונה כלומר זה נאה ובזה תולה תקון קומת השכינה להכינה ולסעדה בתקון תכשיטיה וזהו זאת קומתך מלת זאת כנוי לשם השכינה הנקרא זאת קומתך דמתה לתמר כלומר כל עצמה עם בנין קומתה דומה ותולה במחשבות האדם אם כחו יפה לקשט מחשבותיו אפי' מחשבה זרה הבאים לו בתורה ותפלה להפוך אותן מצרופים מרים לצרופים טובים לבנות עמהם קומת השכינה ובודאי זא"ת קומתך דמתה לת"ם מ"ר כנ"ל להפוך ממ"ר לת"ם ובזה נאות לו לאדם להשלים את נפשו את האלהים ואז טוב לו:

או יאמר זאת קומתך דמתה לתמר מובן ע"ד דאיתא בזוהר רבי יהודה פתח זאת קומתך דמתה לתמר כו' כמה חביבה כנסת ישראל קמי קב"ה דלא מתפרשא מיניה כהאי תמר דלא פרש דכר מן נוקבא לעלמין ולא סליק דא בלא דא כך כנסת ישראל לא מתפרשא מהקב"ה ונקדים פ"ה צדיק כתמר יפרח ודרש בזוהר שהצדיק לא סליק אלא לע' כמו התמר שאין עולה אלא לשבעין שנין וצדיק יסוד עולם בחינתו שוה לתמר שאין בחינת הפרחה והקמה להשפיע מהעולמות כ"א בהתעוררות כללות הז"ק משפיעים דרך אליו וזי"ה כל או"א כלולים מעשרה עולה לשבעים וזאת ידוע לכל משכיל ומביני מדע הגם שיש הפרחה והקמה לצדיק יסוד עולם להשפיע משפע וברכה עליונה עכ"ז אם אין לה לנוק' כ"י קומה שלימה ובנויה לקבל רוב השפעה אינו כלום כי צריך להיות להשכינה ג"כ ז' מדות מתוקנים ובנוים קומה נגד קומה עליונה שתלך השפע למקום הראוי ועיין בדרוש שבועות מענין ספירת העומר ותבין נפלאות וכבר זכרנו למעלה פ"ה אשר עין בעין נראה כי אתה ה' וכן פ"ה כי עין בעין יראה בשוב ה' ציון והכוונה לעתיד תדמה ותשוה אליו עם בחינת אבריה להיות עין נגד עין וכדומה שאר פרטי האברים עם מלא קומתה הקדושה לא כן עתה בגלות המר בעו"ה אין קימתה דומה לקימתו כ"א עין תחת עין ויד תחת יד וגו' בסוד בספר יצירה אלף עם כולן וכולן עם אלף וכבר זכרתי שעיקר עבודת האדם בעולם הזה להשיג התפשטות אלהות באמצעות התלבשות מדריגות התחתונים המכונים בשם ציון וסימן למדות עליונים אורות הבהירים וכ"ז הוא עתה בסבת מיעוט ההכרה צריך הבורא ב"ה להתלבש את עצמו כב"י ולצמצם בהירות אורותיו להדמות עליהם כפי קוצר ערך תבונתם והכרתם המעוטה אמנם לעתיד כשיזדככו הגופים ויתעלו העולמות ותתרבה ההשגה למקטנם ועד גדולם יבינו וישכילו השגתו יתברך בלי שום אמצעות התלבשות הציונים כנזכר ולזה רומז הכתיב כי עין בעין יראה ירצה אימתי תזכו למעלה הגבוה ורמה להכין ולבנות קומה נגד קומה ממש שוה מורה הכתוב באצבע מתי תהיה כזאת בשוב ה' ציון כלומר בהיות לכם בהירות השכל והמדע להשיג התלבשות אלהות שם העצם הוי"ה ב"ה אפי' בציון וסימן כנ"ל ותתנו לב להשיב הכל אל שורש ואחדות אמיתי אזי עין בעין נראה קומה נגד קומה ממש שוה וכ"ז עולה ועומד בקשוט מלא קומתו של צדיק התחתון כמוהו ממש גורם הפרחה ופקעה לצדיק עליון להשפיע לנאוה קודש וכבר זכרנו בשם המגיד זלה"ה שביאר מאמרם ז"ל אדה"ר היה גבוה מארץ עד לרקיע ופי' כל כך היה בהזדככות ובהירות עד שיכול לחבר שמימיות עם ארציות והארכנו מזה במ"א והצורך לענינינו כי הנה מתחלה עלה ברצונו הפשוט לגלות אלהותו יתברך באמצעות קומת אדם הראשון וזכות גופו הטהור והקדוש וכיון שחטא נתמעט קומתו ורבו בזה דעות בגמרא ח"א מין היה וח"א מושך בערלתו היה והדברים צריך ביאור רחב והצורך לענין ע"ד דאיתא ערלה דחפי' על ברית והכוונה מהו ברית עליון היינו מדות המשפיע ומגלה אלהותו יתברך בעולם והיינו באמצעות מלא קומתו אשר בצלם אלהים עשה את האדם וברא כונניות באדם עם תכונת רמ"ח איבריו פנימים וחיצונים הכל מורה לאורות עליונים עובדא דמעשה בראשית ע"ד הזוהר ציורא דעובדא בראשית וציורא דאדם חד אינון וזאת העולה בקדימת רצונו יתברך להיות אדה"ר דמות ודיוקן לקומה עלאה לגלות באמצעותו הארה עליונה היינו בהיות מקשט ומטהר מלא קומתו ופרטי אבריו וחושיו להשראת אלהות וכיון שחטא ולא השרה קדושה עליונה על פרטי אבריו ממילא לא יכול לגלות ולפרסם אלהותו יתברך ע"י קומת אדם הראשון שלפה בקדימת רצונו לגלות ע"י קומתו וממילא חפיא ערלה על ברית עליון היינו בחינת ההשפעה והתגלות פרסום אלהות שהיה ראוי להתגלות באמצעות תכונתו וזהו מאמרם ז"ל משוך בערלתו היה באופן המבואר וזהו ערלה דחפי' על ברית והכל עולה בקנה אחד ואח"כ נתגלגל באברהם ונצטרף ביצחק ונתלבן ביעקב ובאו האבות שלשה והתחילו להמשיך אלהותו יתברך ולגלות אורותיו בזה העולם כל אחד ואחד לערך מדתו ואחיזת נשמתו בקומה עלאה וזהו הבארות הכתובים בתורה שחפרו האבות ולכאורה אך למותר אמנם הכל מורה לשכליות שחפרו ופתחו להכיר ולהשיג גדלות ורוממות אל יתברך וכמו דאיתא כ"ז בזוהר ובמ"א דברנו מזה ע"ש ואותה הארה שעלה ברצונו הקדום לגלות ע"י אדה"ר נתגלה ונתפרסם ע"י האבות שלשה והם הם המרכבה שהרכיבו והמשיכו השגות אלהותו בזה העולם באמצעות בחינת קומתו וכן עתה בכל דור ודור ראוי להיות כ"א מישראל הרוצה אל עבודת הקודש ולדבק נשמתו באל יראה וישכיל לטהר ולקדש בחינת קומתו מראש עד עקב להשראת אלהות ולא יהיה שום אבר נפרד מהבורא ב"ה ואז יתכן אפס קצת שיתגלה ויתפרסם באמצעותו אלהותו יתברך וכמו שנתבאר לנו למעלה פ"ה הראיני את מראיך שהקב"ה בקש זאת מעם סגולתו הראיני דייקא את כלומר עם מראיך ותכונת מלא קומתך אל תראה ותגלה כ"א אותי בעולמי ע"ש הנה מכל הנ"ל נשמע היות הקמת ברית עליון להשפיע בזה העולם תולה דייקא בהתעוררות התחתונים וזכות גופם כמ"כ גורמים הקמת צדיק י"ע להיות בסוד הקמה והפרחה ולא יהיה ערלה דחפיא על ברית וזהו צדיק כתמר יפרח דלא סליק אנא לשבעין שנין המורה כללות הז"ק כאו"א כלולה מעשרה כנזכר וכן קומת השכינה מוכרח להיות ג"כ קומה בנויה ומתוקנת בכללות מדותיה הקדושים התולה ג"כ הכל בקישוט עלאנו מתה של התחתונים ולערך אחיזת נשמתם בקומתם כמבואר ומעתה תבין ותשכיל דברי המשורר זאת קומתך דמתה לתמר כלומר שצריך להיות ממש שוה קומת זאת להפרחת צדיק כתמר כנ"ל ואם לאו אינה כלי מוכשר ומתוקן לקבל רוב טוב השפעה עליונה ועתה ראה מה החטא גורם שלא תוליך ההשפעה ח"ו למקום שאינו ראוי והן הן דברי קודש של הזוהר ת"ח כמה חביבה כ"י קמי קב"ה דלא מתפרשים מניה כהאי תמר דלא מתפרשים דכר מן נוקבא לעלמין ולא סליק דא בלא דא כך כ"י לא מתפרשא מהקב"ה לעלמין כנזכר: